בצעירותי היו דברים
שעליהם אמרתי: אני - אף פעם לא אתנהג כמו אימא שלי...
למרבה ההפתעה אני מוצאת עצמי בבגרותי, מחקה את אימי וחוזרת על דברים שעשתה והיטבתי לבקר אותה.
רוצים דוגמא ? כשהסתירה ממני דבר מחלתו של מישהו קרוב, "כדי לא להעציב אותך" הסבירה כשכעסתי. או "למה לספר לך דברים לא שמחים?".
היום אני מבינה את הכוונה החיובית שמאחורי המעשה.
אני מבינה שרצתה רק בטובתי. ומסתבר – שלפעמים גם אני נוהגת באופן דומה עם ילדי.
לא במודע. המודל שלצידו התחנכתי הטביע בי את אותותיו.
אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו –הוא פתגם שאני אוהבת להשתמש בו, והוא ניצב לפני כמראה.
נראה שהגעתי למקום.
לפיכך, מה שנשאר לי,
זה – מצד אחד לבקש סליחה על שכעסתי, ומצד שני - לסלוח.
למה חשוב לבקש סליחה
? למה לסלוח ?
בשלבים מסוימים
בחיינו אנו רוצים "לפתוח דף חדש".
כדי לעשות זאת, חשוב להיפרד מהדף הקודם כשהוא נקי.
חשוב לוודא שלא השארנו בעברנו עקבות שאין אנו רוצים שישפיעו על עתידנו.
ניקוי שכזה דורש מאיתנו להכיר בשגיאות מעברנו, ולבקש סליחה.
כדי לעשות זאת, חשוב להיפרד מהדף הקודם כשהוא נקי.
חשוב לוודא שלא השארנו בעברנו עקבות שאין אנו רוצים שישפיעו על עתידנו.
ניקוי שכזה דורש מאיתנו להכיר בשגיאות מעברנו, ולבקש סליחה.
מכאן, שבקשת סליחה נועדה לשחרר אותנו מהרגשה לא נעימה שנוצרה עקב מעשה שעשינו וגרם לזולת כאב או פגע בו בדרך אחרת.
כל זמן שלא בקשנו סליחה – אנו נושאים על כתפינו את העול הכבד והמשקעים שנותרו מהאירוע ההוא.
סליחה – תשחרר אותנו
ותאפשר לנו לפנות מקום לרגש אחר ולהתקדם הלאה.
אם נחזור לדוגמא שנתתי, הרי שעלי לסלוח על מה שנראה לי אז "התנהגות לא אחראית" (כך אמרתי לה אז), על "חוסר התחשבות ברגשותי" (כך הרגשתי אז, והאשמתי אותה) ובכלל – על ששפטתי אותה בעיניים ביקורתיות.
אז איך מבקשים סליחה ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה